אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20


תורמים למיזמי ויקימדיה

Article Images

אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20, המוכרת בתקשורת הישראלית גם בשם היורובאסקט לנבחרות עתודה, היא תחרות כדורסל בינלאומית שנוסדה בשנת 1992 ומאורגנת על-ידי פיב"א אירופה.

אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20
(היורובאסקט לנבחרות עתודה)
ענף כדורסל
תאריך ייסוד 1992
ארגון מפעיל פיב"א אירופה
מספר מתמודדים 16
יבשת אירופה
שמות קודמים אליפות אירופה לגברים עד גיל 22
זוכה נבחרת צרפת בכדורסל עד גיל 20 צרפת (זכייה שלישית)
הכי הרבה זכיות נבחרת סרביה בכדורסל עד גיל 20 סרביה (חמש זכיות)
מפעל נמוך יותר אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20 דרג ב'
באתר פיב"א
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלופת אירופה הנוכחית (2024) לנבחרות עתודה היא צרפת.

התחרות נוסדה בשנת 1992 על ידי פיב"א ותחילה הייתה עד גיל 22, אך שונתה בהמשך לעד גיל 20. עד שנת 2004, התחרות נערכה כל שנתיים ומאז התחרות נערכת מדי שנה בקיץ.

עד שנת 2004, הנבחרות היו עולות מטורניר מוקדמות. מאז שנת 2005, נערך טורניר דרג ב', הדרג השני בטיבו באליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20 ומתקיים בנפרד. שלוש הנבחרות שמסיימות ראשונות בדרג ב', עולות לאליפות דרג א' בשנה שלאחר מכן. בהתאם לכך, שלוש הנבחרות שמסיימות אחרונות בדרג א', יורדות לדרג ב'.

הטורניר של שנת 2020 שיועד להיערך בקלייפדה, ליטא בוטל עקב התפרצות נגיף הקורונה.

נבחרת ישראל באליפות

עריכה

בין השנים 1992 ל-2004, כאשר הטורניר היה נערך אחת לשנתיים, השתתפה נבחרת העתודה של ישראל בקביעות בטורניר מבלי להחמיצו. ההישג הגדול ביותר של הנבחרת באותן השנים היה הגעה למשחק הגמר בשנים 2000 (אנ') וב-2004 (אנ'), כאשר בשני המקרים נוצחה הנבחרת בגמר בידי נבחרת סלובניה. החל משנת 2005 עבר הטורניר להיערך מדי שנה וישראל שיחקה בדרג א' עד לשנת 2009. באותה שנה נשרה הנבחרת לדרג ב' לראשונה בתולדותיה.

בשנת 2012 חזרה נבחרת העתודה של ישראל לדרג א' אחרי היעדרות של 3 שנים ובשנת 2017 (אנ') העפילה בפעם השלישית בתולדותיה למשחק הגמר, אך היא נוצחה בידי המארחת יוון. בשנת 2018 העפילה נבחרת העתודה של ישראל למשחק הגמר בפעם הרביעית וזכתה במדליית הזהב לראשונה בתולדותיה אחרי ניצחון במשחק הגמר על קרואטיה.

בשנת 2019 אירחה ישראל את האליפות וזכתה בה בפעם השנייה ברציפות. בשנת 2022 העפילה נבחרת ישראל בפעם הרביעית ברציפות לחצי הגמר, בו הפסידה לנבחרת ספרד, וסיימה במקום הרביעי. בשנת 2023 העפילה שוב הנבחרת למשחק הגמר, והפסידה לנבחרת צרפת אחרי הארכה.

מארחת שנה גמר משחק על המקום השלישי
זוכה תוצאה סגנית מקום שלישי תוצאה מקום רביעי
  יוון
(אתונה)
1992   איטליה 65–63   יוון   צרפת 63–60   ישראל
  סלובניה
(מריבור, פוסטוינה וליובליאנה)
1994   בלארוס 96–91   איטליה   ספרד 83–69   יוון
  טורקיה
(בורסה ואיסטנבול)
1996   ליטא 85–81   ספרד   סרביה ומונטנגרו 67–62   טורקיה
  איטליה
(טרפאני)
1998   סרביה ומונטנגרו 92–73   סלובניה   טורקיה 64–57   ספרד
  מקדוניה
(אוחריד)
2000   סלובניה 66–65   ישראל   ספרד 82–77   קרואטיה
  ליטא
(קובנה, וילנה ואליטא)
2002   יוון 77–73   ספרד   צרפת 95–78   רוסיה
  צ'כיה
(ברנו)
2004   סלובניה 66–61   ישראל   ליטא 92–63   יוון
  רוסיה
(צ'קוב)
2005   רוסיה 61–53   ליטא   סרביה ומונטנגרו 63–45   ישראל
  טורקיה
(איזמיר)
2006   סרביה ומונטנגרו 64–58   טורקיה   סלובניה 83–75   איטליה
  סלובניה ו-  איטליה
(נובה גוריצה וגוריציה)
2007   סרביה 87–78   ספרד   איטליה 74–63   רוסיה
  לטביה
(ריגה)
2008   סרביה 96–89   ליטא   ספרד 91–72   טורקיה
  יוון
(רודוס ויאליסוס)
2009   יוון 90–85   צרפת   ספרד 75–72   איטליה
  קרואטיה
(זאדאר, קריקווניצה ומקרסקה)
2010   צרפת 73–62   יוון   ספרד 86–79   קרואטיה
  ספרד
(בילבאו)
2011   ספרד 82–70   איטליה   צרפת 66–50   רוסיה
  סלובניה
(ליובליאנה, דומז'אלה וקרנסקה גורה)
2012   ליטא 50–49   צרפת   ספרד 67–66   סרביה
  אסטוניה
(טאלין)
2013   איטליה 67–60   לטביה   ספרד 70–63   רוסיה
  יוון
(הרקליון ורתימנו)
2014   טורקיה 65–57   ספרד   סרביה 79–66   קרואטיה
  איטליה
(ליגננו סביאדורו ולטיסאנה)
2015   סרביה 70–64   ספרד   טורקיה 84–74   צרפת
  פינלנד
(הלסינקי)
2016   ספרד 68–55   ליטא   טורקיה 76–61   גרמניה
  יוון
(הרקליון, רתימנו וחאניה)
2017   יוון 65–56   ישראל   צרפת 72–58   ספרד
  גרמניה
(קמניץ)
2018   ישראל 80–66   קרואטיה   גרמניה 81–70   צרפת
  ישראל
(תל אביב)
2019   ישראל 92–84   ספרד   גרמניה 73–65   צרפת
  ליטא
(קלייפדה)
2020 התחרות בוטלה עקב מגפת הקורונה בליטא
  מונטנגרו
(פודגוריצה)
2021 התחרות בוטלה עקב מגפת הקורונה במונטנגרו
  מונטנגרו
(פודגוריצה)
2022   ספרד 69–61   ליטא   מונטנגרו 86–77   ישראל
  יוון
(הרקליון)
2023   צרפת 89–79   ישראל   יוון 68–64   בלגיה
  פולין
(גדיניה)
2024   צרפת 82–78   סלובניה   יוון 70–68   בלגיה
מקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1   סרביה[1] 5 0 3 8
2   ספרד 3 6 7 16
3   צרפת 2 4 9
4   יוון 2 7
5   ליטא 2 4 1 7
6   ישראל 4 0 6
7   איטליה 2 1 5
  סלובניה
9   טורקיה 1 1 3 5
10   בלארוס 0 0 1
  רוסיה 1
12   קרואטיה 0 1 0 1
  לטביה 1
14   גרמניה 0 2 2
15   מונטנגרו 1 1

מצטייני האליפות (מאז 1996)

עריכה

בסיום כל תחרות נבחר השחקן המועיל ביותר (MVP) של האליפות.