חברובסק (חבל מנהלי)

חבל מנהלי חברובסק (ברוסית: Хабаровский край; בתעתיק: חברובסקי קְרַאי) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. נכון לשנת 2024 בחבל מתגוררים 1,278 אלף תושבים. בירתו חברובסק.

חברובסק (קראי)
Хабаровский край

סמל חברובסק דגל חברובסק
מדינה	רוסיה
מחוז פדרלי	המחוז הפדרלי של המזרח הרחוק
מחוז כלכלי	המחוז הכלכלי של המזרח הרחוק
מושל	דמיטרי דמשין
רשות מחוקקת	הדומה המחוקקת של חבל חברובסק
בירת הקראי	חברובסק
שפה רשמית	רוסית
תאריך ייסוד	20 באוקטובר 1938
שטח	787,633 קמ"ר (דירוג: 4)
אוכלוסייה	‏
‑ בקראי	1,301,127 (דירוג: 35, 1 בינואר 2021)
‑ צפיפות	1.62 נפש לקמ"ר (2024)
קואורדינטות	54°48′00″N 136°50′00″E / 54.8°N 136.83333333333°E
אזור זמן	UTC +11
www.khabkrai.ru
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה (למפת מחוז חברובסק רגילה) חברובסק קומסומולסק אמורסק סובייטסקאיה גאבאן ניקולאייבסק ביקין ואנינו ויאזמסקי סחלין פרימוריה סין המחוז היהודי אמור סאחה-יקוטיה מגדן ים אוחוצק מחוז חברובסק

החבל גובל עם סין.

המתיישבים הרוסים באזור ידועים מהמאה ה-17. בשנת 1647 הוקם מבצר ראשון ובהמשך הוקמו מבצרים נוספים. החל משנות ה-80 של המאה ה-17 החלו התנגשויות מזוינות עם המנצ'ורים. בהתאם להסכם נרצ'ינסק שנחתם ב-1689, פינתה רוסיה את כל השטחים באזור האמור אך קיבלה חלק מהחוף על ים אוחוצק.

התיישבות רוסית באזור חודשה לאחר חתימת חוזה אייגון בשנת 1858 והסכם בייג'ין (1860). בהתאם להסכמים אלו לשליטה של האימפריה הרוסית הועברו שטחים נרחבים. לאחר מספר שנים בשנת 1884 הוקמה "מושלות אמור" עם מרכז בחברובסק. עד לתחילת המאה ה-20 פעילות התיישבותית לא הייתה מהירה. הדבר השתנה עם הקמת מסילות ברזל חדשות בשנת 1900 ו-1902. בשנת 1915 באזור התגוררו 316 אלף תושבים.

בשנת 1920 באזור הוקמה רפובליקת המזרח הרחוק שבסופו של דבר נכבשה על רוסיה הסובייטית בשנת 1922. בשנת 1926 הוקם "חבר מזרח הרחוק" שכלל שטחים נרחבים. בשנת 1938 הוא פוצל לחבל מנהלי עם מרכזו בחברובסק ופרימוריה עם מרכזו בולדיווסטוק. במרוצת השנים מחבל פוצלו אזורים צפוניים בהם הוקמו מחוז מגדן, מחוז אמור, צ'וקוטקה וקמצ'טקה.

בשנת 1993 המחוז היהודי האוטונומי פוצל מהחבל והפך להיות יחידה מנהלית נפרדת.

בשנת 2004 מספר איים על נהר אמור הועברו לסין.

בשנת 2018 מרכז של המחוז הפדרלי של המזרח הרחוק עבר מחברובסק לוולדיווסטוק.

הרשות המחוקקת היה "הקומה המחוקקת של חבל חברובסק" שכולל 24 חברים. בראש חבל עומד מושל שנבחר ל-5 שנים. בספטמבר 2024 לתפקיד נבחר דמיטרי דמשין.

מבחינה אדמיניסטרטיבית החבל מחולק ל-17 אזורים מוניציפליים ו-2 אזורים עירוניים.^{[דרושה הבהרה]}

נכון לשנת 2024 בחבל מתגוררים 1,279,132 תושבים. בשנת 1991 התגוררו בו 1,619 אלף תושבים. בערים מתגוררת כ-84.5% מכלל אוכלוסיית האזור. רוב אוכלוסייה מרוכזת באזורים הדרומיים. ב-2 אזורים מוניציפליים הצפוניים שמהווים כשליש משטח החבל מתגוררים פחות מ-10 אלף תושבים.

בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין משנת 2021 הרוסים מהווים כ-81% מאוכלוסיית המחוז, עמי הצפון קצת מעל 1%, האוקראינים - כ-0.6%.

בשטח החבל נמצאו מרבצי זהב ופלטינה. חלק משמעותי של שטח החבל מכוסה ביערות ולאור כך קיימת תעשיית עיבוד עץ מפותחת. חלק משמעותי של תושבי החבל מתפרנסים מדייג.

המרחק מחברובסק למוסקבה במסילת ברזל הינו 8,533 ק"מ.

דרך החבל עוברים מספר כבישים בעלי חשיבות ארצות - כביש A370 לוולדיווסטוק ו-M58 לצ'יטה.

מסילות ברזל של החבל הינה חלק של הרכבת הטרנס-סיבירית ומסילת הרכבת באיקל-אמור.

החבל מחובר לאי סחלין על ידי קו מעבורת.

בשנת 1954 פועל נמל התעופה חברובסק וקיימות נמלי תעופה נוספים.

בחברובסק פועל נמל על נהר אמור שהוא הנמל הגדול על הנהר. כמו כן קיימות מספר נמלי ים.

• סרגיי פורגאל

•   אתר האינטרנט הרשמי של חברובסק (ברוסית)

•   חברובסק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   חברובסק, ברשת החברתית אינסטגרם
•   חברובסק, ברשת החברתית VK
•   חברובסק, סרטונים בערוץ היוטיוב
• חברובסק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)