מסכת דרך ארץ

מסכתות דרך ארץ נמנות עם המסכתות הקטנות. מסכתות אלו הן מסכת דרך ארץ רבה העוסקת בנימוסין ובעניינים שבין אדם לחברו. מסכת דרך ארץ זוטא מכילה הדרכות מוסר לתלמידי חכמים: עצות לביקורת עצמית וצניעות.

מסכתות אלו מתוארכות לתקופת התלמוד, ונערכו בזמן הגאונים. הן ממשיכות את המסורת של ספרי חכמה ומוסר, דוגמת ספר משלי המקראי, ספר בן סירא מתקופת בית שני, ופרקי אבות של תקופת התנאים.

כיום המסכתות נדפסות בדרך כלל בסוף סדר נזיקין במהדורות של התלמוד הבבלי. מסכת דרך ארץ מוזכרת בתלמוד^[1], ומסופר שרבי יהודה טבל על מנת לשנות מסכת זו לתלמידיו.

בתחילתה עוסקת באיסורי עריות, אך מיד לאחר מכן מדריכה בנושאי צניעות, מידות של בני אדם שונים, מוסר וענוה, נימוסים ראויים כלפי החריג, כבוד לחכמים, ההנהגה הראויה לאורח, נימוסי הסעודה והנהגות נוספות הראויות לאדם.

עוסקת בעצות והדרכות להתנהגותו של אדם במידות טובות ובעבודת ה', לדוגמה: "דרכן של תלמידי חכמים: עניו ושפל רוח, זריז, ממולא, עלוב ואהוב לכל, שפל לאנשי ביתו, ירא חטא ודורש את האדם לפי מעשיו. ואומר: כל מה שיש בעולם הזה אין לי חפץ בו, לפי שאין העולם הזה שלי". תחילת פרק ראשון.

• מיכאל היגר (מהדיר), מסכת דרך ארץ, ניו יורק תרצ"ה.

• מידע על מסכת דרך ארץ בקטלוג הספרייה הלאומית
• מסכת דרך ארץ רבה וזוטא, מהדורת ורשה,תרס"ג/1903, באתר היברובוקס
• מסכת דרך ארץ זוטא (ערוך), באתר "דעת"
  • מדרש דרך ארץ זוטא, מבוסס על מהדורת "דעת", טקסט דיגיטלי באתר ספריא
• מסכת דרך ארץ רבה, מסכת דרך ארץ זוטא, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, על פי כתבי יד ובצירוף ניתוח מילוני
• מסכת דרך ארץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)