עוינות

בפסיכולוגיה, עוינות (או אויבות) היא מילה המתארת ביטוי של כעס פנימי חזק, הגורם לדחייה ותיעוב כלפי ישות מסוימת או דבר מה אחר. בשפת היום-יום היא משמשת לעיתים רבות כמקבילה למילים "כעס" או "אגרסיביות".

עוינות היא חלק ממבנה האישיות שפיתח הפסיכולוג ג'ורג' קלי. במונחים פסיכולוגיים, הגדיר קלי עוינות כרצון אקטיבי המסרב להכיר בתפיסת עולמו של האחר (אשר עמו נוצר העימות) כלגיטימית. במקום לעצור ולשקול, יעדיף האדם העוין להילחם בכל תוקף בניצב מולו אפילו שאין לו יותר מצל של תקווה כי הצדק עמו. וזאת על אף שלעיתים עלול הוא לשלם על כך ביוקר.

על אף שבמצב תקין, הכישלון וההכרה בו היא חלק בלתי נפרד מדרך הלימוד וההתקדמות של האדם, במקרה של עוינות לא יילקח שום משגה בחשבון, ולפעמים יימחק מתודעתו של האדם כליל.

ההגדרה התמציתית של עוינות היא: רגש בלתי נשלט, המונע את השפעתו של דיסוננס רגשי בלתי רצוי, בכך שאינו מאפשר שיקול משני בנוגע לטיב האדם המצוי בקונפליקט, עם האדם החווה אותו.

•   עוינות (פסיכולוגיה), דף שער בספרייה הלאומית