עשר האופנישדות העיקריות


תורמים למיזמי ויקימדיה

Article Images

עשר האופנישדות העיקריות היא גרסה של האופנישדות שתורגמה על ידי המשורר האירי ויליאם בטלר ייטס והגורו יליד הודו שרי פורוהיט סוואמי. תהליך התרגום התרחש בין שני המחברים לאורך שנות ה-30 והספר יצא לאור ב-1938; זוהי אחת היצירות האחרונות של ייטס.

עשר האופנישדות העיקריות
The Ten Principal Upanishads
מידע כללי
מאת ויליאם בטלר ייטס, שרי פורוהיט סוואמי
שפת המקור אנגלית
נושא אופנישדות
הוצאה
תאריך הוצאה 1938 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התיאוסוף האירי ג'ורג' וויליאם ראסל (הידוע גם בשם Æ) היה מצטט לעיתים קרובות קטעים של האופנישדות לייטס במהלך תקופת ידידותם בת ארבעים השנה ובכל פעם ייטס היה אומר לעצמו:”יום אחד אגלה אם הוא יודע באמת על מה הוא מדבר.” התרגומים שקרא ייטס (כנראה אלה של אנקטיל-דופרון, בעצמם מבוססים על Sirr-i-Akbar, גרסה פרסית מאת המיסטיקן המוגולי דארה שיקו) הותירו אותו חסר אמונה, ולכן כשפגש את שרי פורוהיט סוואמי הוא הציע ששניהם יתרגמו את הטקסט העתיק כאילו המקור נכתב באנגלית רגילה, [1] תוך ציטוט של השורה הבאה מאריסטו כחלק מהמניע שלו:

כדי לכתוב טוב, הבע עצמך כאדם הפשוט, אך חשוב כמו זה החכם.

המקור באנגלית

To write well, express yourself like the common people, but think like a wise man.

— אריסטו

ייטס לא יכל לנסוע להודו כמתוכנן, ולכן עיקר התרגום התרחש באי מיורקה שבמערב הים התיכון בין השנים 1935-1936, כאשר הספר יצא לבסוף לאור ב-1938. רוב הכתיבה התבצעה בתקופה של התחדשות לבריאותו וליצירתיותו של ייטס (בעקבות ניתוח שטיינאך שעבר ב-1934, שבוצע על ידי הסקסולוג -רופא האוסטרלי ד"ר נורמן הייר), כפי שהוא מציין במכתב מ-1935: "אני נוכח לגלות שהחולשה הנוכחית שלי החמירה בגלל ההתבגרות השנייה המוזרה שהניתוח העניק לי, התסיסה שהציפה את דמיוני. אם אכתוב שירה זה לא יהיה דומה לשום דבר שעשיתי". [2]

בעודייטס ידע רק אנגלית, שרי פורוהיט סוואמי ידע סנסקריט כמו גם אנגלית, הינדי ומראטהית. ייטס וסוואמי גם תקשרו זה עם זה באמצעות מכתבים בין השנים 1931–1938. למרות שחלק גדול מההתכתבות נוגע לתרגום האופנישדות שלהם, ייטס התעניין גם בנוגע לסגנון חייו של שרי פורוהיט סוואמי (כולל עלייתו לרגל בת תשע השנים שלו ברחבי הודו) והשניים חלקו נושאי שיחה רבים נוספים, והפגינו יחסי חיבה ידידותיים אותם הידקו ביחד, בזכות התעניינותם המשותפת עניין ברעיונות מיסטיים. ב-28 בינואר 1939, ייטס נפטר במנטון, צרפת, פחות משנה לאחר פרסום התרגום שלו ושל שרי פורוהיט סוואמי לאופנישדות.[3]

הפרקים מפורטים כדלקמן:

  1. The Lord (Isha Upanishad)
  2. At Whose Command? (Kena Upanishad)
  3. From the Kāthak Branch of the Wedas (Katha Upanishad)
  4. Questions (Prashna Upanishad)
  5. At the Feet of the Monk (Mundaka Upanishad)
  6. At the Feet of Master Mandooka (Mandukya Upanishad)
  7. From the Taittireeya Branch of the Wedas (Taittiriya Upanishad)
  8. At the Feet of Master Aitareya (Aitareya Upanishad)
  9. The Doctrine of the Chhāndôgyas (Chandogya Upanishad)
  10. Famous Debates in the Forest (Brihadaranyaka Upanishad)
  1. ^ Yeats, W.B. (2003). The Ten Principal Upanishads. New Delhi: Rupa Publications. ISBN 9789386869487.
  2. ^ Letter to Dorothy Wellesley, 17 June 1935; cited Ellmann, "Yeats's Second Puberty", The New York Review of Books, 9 May 1985
  3. ^ Obituary. "W. B. Yeats Dead". The New York Times, 30 January 1939. Retrieved on 21 May 2007.