קרב מוצב נחל עוז


תורמים למיזמי ויקימדיה

Article Images

קרב מוצב נחל עוז היה אחד הקרבות הראשונים שהתנהלו ב-7 באוקטובר 2023, עם מספר האבדות הרב ביותר לצה"ל במתקפת הפתע על ישראל. בקרב נהרגו עשרות חיילים, ובהם תצפיתניות, לוחמי גדוד 77 וגדוד 13 ובנוסף נחטפו שבע תצפיתניות. עשרות מחבלים נהרגו במוצב וסביבותיו. לקראת השעה 17:30 בערב המוצב שוחרר בסיוע כוחות צנחנים מהפלוגה המסייעת של גדוד 890, כוח קצינים לומדים של חטיבת גולני (בפיקודו של רס"ן אבינעם בן פזי), כוח נוסף שהגיע מבא"ח צנחנים וכוח ימ"מ שחיסלו את שארית המחבלים. התקפת הנגד בהובלת מג"ד 890 (סא"ל יוני הכהן) ומפקד הפלוגה המסייעת של הגדוד (סגן רועי בן דוד), מפקד מגמה בבא"ח צנחנים (רס"ן רועי זבאטני ומפקדי פלוגות הכשרה נוספים שחברו אליו[1]

קרב מוצב נחל עוז
מערכה: מתקפת הפתע
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכים 7 באוקטובר 2023 – 9 באוקטובר 2023 (50 שעות)
מקום מוצב נחל עוז
קואורדינטות 31°28′44″N 34°30′03″E / 31.478888888889°N 34.500833333333°E
תוצאה המוצב נכבש על ידי חמאס ושוחרר לאחר קרב
הצדדים הלוחמים
כוחות

כוח מאייש:

_________________
כוח חילוץ:

נהגים מבצעיים של החטיבה הצפונית בעזה

    • 5 נהגים
אבדות

54 חילות ולוחמי צה"ל נהרגו:

___________
10 נחטפו:

  • 7 תצפיתניות (מתוכן 1 נרצחה בשבי ו-1 חולצה בחיים)
  • 3 לוחמי שריון (מתוכם 2 נפלו ב-7.10 וגופותיהם נחטפו לרצועת עזה)

עשרות מחבלים נהרגו

(למפת מערב הנגב רגילה)

מוצב נחל עוז

מוצב נחל עוז

מפה

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בקרב נלחמו לוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני, נהגי קו מיחידה 7643 של החטיבה הצפונית, לוחמי גדוד 77 של חטיבה 7, צוות לוחמות מיחידת רוכב שמיים, צוות לוחמי בלון מיחידה 414, חוליית צלפים של סיירת צנחנים, חוליית צלפים של מהלוט"ר, הפלוגה המסייעת של גדוד 890, כוח מבא"ח צנחנים וכוח ימ"מ, נגד מחבלים המשתייכים לזרוע הצבאית של חמאס, שפשטו על המוצב.

  ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

בבוקר יום שבת כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, שמיני עצרת ושמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[3] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[4] שוטרים ו־10[5] אנשי שירות הביטחון הכללי.

מוצב נחל עוז נמצא סמוך לקיבוץ נחל עוז ולצפון רצועת עזה. במוצב שירתו כמה עשרות תצפיתניות. בטרם המתקפה ישבו במוצב כוחות של חטיבת גולני וחטיבה 7 שמשימתם הייתה הגנה על גזרת נחל עוז והמוצב בתוכה.

ב-7 באוקטובר 2023, בשעה 6:29, תחת מתקפת טילים חריגה בהיקפה מרצועת עזה, זיהו התצפיתניות במוצב נחל עוז מחבלים המתקרבים למרחב הגדר, כמו גם פיצוצי מטענים, במטרה לפרוץ את הגדר. בשעה 6:40 פשטו כ-75 מחבלים על המוצב, תוך שיגור מאות פצמ"רים, והפעלת רחפנים שהטילו פצצות על מערכות התצפיות ונטרלו אותן. דקות לאחר הפלישה הראשונה, התרחשה פלישה שנייה, של כ-50 מחבלים נוספים. שלוש שעות וחצי לאחר מכן, התבצעה פלישה שלישית של כ-50 מחבלים.[6]

במוצב שהו לוחמי פלוגה מבצעית ב' "זאבי הדממה" של גדוד 13 של חטיבת גולני, שהיו בכוננות שבת ובכוח מצומצם, והם נערכו לקרב מול המחבלים, שבשלב הראשון של המתקפה היו ביתרון מספרי גדול (לפי ההערכות – 4 מחבלים על כל חייל).[7] שישה לוחמים ניהלו בקרב פנים מול פנים במרחקים קצרים מול מחבלי חמאס, בעזרת הסמב"ציות שהכווינו אותם לחוליות המחבלים יחד עם התצפיתניות. בקרב נהרגו רבים מ-41 לוחמי הגדוד שנהרגו ביום זה בקרבות בעוטף עזה.[8] צוות הטנק של פלוגה ח' מגדוד 77 שהיה במוצב קפץ ללחימה על גדר המערכת[9] ולאחר תחילת הלחימה בתוך המוצב, חזר הטנק אליו והשתתף בלחימה עד שנפגע מרקטות RPG, ושניים מאנשי הצוות נהרגו.[10]

 
מוצב נחל עוז

עם פרוץ המתקפה, הגיעו שמונה לוחמים בצמדים לעמדות שעל חומת הבסיס וחיסלו עשרות מחבלים, אך תוך דקות ספגה העמדה ירי צלפים וטיל נ"ט שהרס אותה. בתקרית זו נפצעו באורח אנוש שני לוחמי פלוגה ב׳ של גדוד 13, סמ"ר נאור סיבוני וסמ"ר דוד רתנר. הם נסוגו למיגונית וניהלו ממנה אש במשך שעות ארוכות. החובש הפלוגתי יחד עם שלושה חובשים מחלקתיים וקומץ לוחמים ניסה לטפל בהם תוך שהם נלחמים במחבלים רבים בהיתקלויות מטווח קצר ומבקשים בקשר פינוי מוסק מיידי. זמן קצר לאחר מכן זרקו מחבלים שלושה רימונים לתוך המיגונית, וכתוצאה מכך נהרגו הפצועים במקום ומספר לוחמים נוספים נפצעו.

מפקד הפלוגה, שילה הר-אבן, החליט לצאת מהמוצב עם הקשר שלו, שמעון מלכה, כדי להגיע לנגמ"ש המרכבה (נמ"ר) שהיה שני קילומטרים צפונית למוצב. כאשר הגיעו לעמדה הצטרפו לסמל רועי ברקת וארבעה לוחמים נוספים מהפלוגה, סמ"ר דביר זכאי, סמ"ר דור ירחי, סמ"ר ישי פיטוסי ויצאו להילחם מול מחבלים רבים שפרצו את גדר המערכת. בדרכו לגדר, חיסל הכוח מחבלים רבים. באחת ההיתקלויות עלה הנמ"ר על מטען וספג ירי RPG שהשבית את המנוע, אך לא פגע בכוח שהיה בתוכו.

סמג"ד 13 רס"ן ניר בוימפלק יחד עם עוד שלושה לוחמים קפצו לכיוון הש"ג, שם התנהל קרב גבורה עיקש של הלוחמים סמ"ר דור לזימי, סמ"ר אורי כרמי וסמ"ר אדיר אישטו בוגלה מול המחבלים. הסמג"ד ושלושת החיילים נתקלו באש תופת שכתוצאה ממנה נפגע הסמג"ד בראשו. לאחר שהתקבל דיווח על פציעתו של הסמג"ד, החליט המ"פ הר-אבן, שנלחם עם כוח הנמ"ר באזור הגדר, לחזור רגלית למוצב כדי לעזור להדוף את עשרות המחבלים שכבר היו בתוכו. עם התקרבות הכוח לש"ג הוא הופתע ממארב של מחבלים, ובקרב שהתפתח נהרגו המ"פ הר-אבן, סמל רועי ברקת, שנפגע מירי צלף, וארבעת הלוחמים הנוספים. שמעון מלכה, הקשר שנותר לבדו, תפס מחסה במבנה סמוך כשהמחבלים התקדמו לעברו. הוא הצליח לעזוב את המקום ולחבור לפלוגה אחרת איתה המשיך ללחימה בכפר עזה.[7]

בצידו האחר של הבסיס הסתגרו תצפיתניות וקציני מטה של גדוד 13 בתוך החמ"ל ואיתם ארבעה לוחמים (גשש הגדוד, שני קצינים ולוחם מגדוד 13), שניהלו קרב מהחמ"ל החוצה תוך שהם יוצאים ממנו וחוזרים. במשך שעות של לחימה קשה ניסו המחבלים להשתלט על החמ"ל, אך נהדפו בידי הלוחמים. לאחר שניסו לשכנע את הלוחמים להיכנע ונענו בשלילה, וכשאזלה ללוחמים התחמושת, ניסה אחד המחבלים להיכנס לחמ"ל וחוסל על ידי הלוחמים שהשתמשו בסכין של אחד המחבלים. המחבלים השליכו לתוך החמ"ל רימונים עם חומר בערה שכלל גזים רעילים והציתו את החמ"ל.[6] כתוצאה מכך נהרגו חמישה-עשר חיילים שהיו בחמ"ל (שבע תצפיתניות, המפקדת שלהן סגן שיר אילת, שתי סמב"ציות וסמב"צ, קצין הקשר הגדודי של גדוד 13, סרן עידן בלוי, מ"מ ולוחם מגדוד 13, סגן יוחאי דוכן, סמ"ר איתי אברהם רון והגשש רס"ם איברהים ח'רובה). שבעה חיילים שרדו - מספר קציני מטה, לוחם גולני ותצפיתנית אחת. שלוש מההרוגות – שיראל חיים פור,[11] ים גלס[12] ורוני אשל[13] – נחשבו כנעדרות במשך מספר שבועות, עד שזוהו גופותיהן כחודש ימים לאחר המתקפה.

בתחילת המתקפה התפנו לוחמי בלון מיחידה 414 למיגונית פנימית במוצב סמוך לגדר המזרחית. לוחם הבלון אמיר איל היה בשמירה במיגונית אחרת סמוך לבלון התצפית. איל ניהל קרב עם מחבל שפלש למוצב ונפצע, אך הצליח להשיב אש ולהרגו. לאחר מכן חבר לשאר חברי הצוות במיגונית הפנימית. הבלונאים נלחמו במספר גדול של מחבלים בסמוך ובתוך המיגונית והרגו חלק מהמחבלים, תוך כדי שהם מטפלים בפצעים שסבלו מהמתקפה. הקשר איתם נותק לקראת השעה 8:00, כאשר מספר גדול של מחבלים הכניע מספרית את הצוות. חמשתם נמצאו למחרת בתוך המיגונית ללא רוח חיים.[14]

עם פתיחת המתקפה וירי הטילים, חיילות רבות שלא היו במשמרת התפנו למרחב מוגן - מיגונית פתוחה. מספר לוחמים וצוות של חמש לוחמות מיחידת רוכב שמיים ניהלו קרב יריות קצר עם המחבלים, שבסופו זרקו המחבלים שלושה רימונים לתוך המיגונית. כתוצאה מזריקת הרימונים נהרגו כמה חיילים וחיילות ביניהם מפקדת ביחידת רוכב שמיים, סרן עדי נימרי[15] וחיילותיה, שבע תצפיתניות. שאר החיילות ברחו מהמיגונית לפני שהמחבלים חדרו אליה, והצליחו להסתתר בחדרי מגורים.

המחבלים הגיעו לחלק מחדרי המגורים והצליחו לחטוף לעזה שבע תצפיתניות: קרינה ארייב, אגם ברגר, לירי אלבג, נעמה לוי, דניאלה גלבוע, אורי מגידיש ונועה מרציאנו.[16][17] הן זוהו באותו היום בסרטוני וידאו שהפיץ חמאס, חלקן בסרטון בתוך נחל עוז סמוך לזמן החטיפה, וחלקן בדרכן לעזה בג'יפ סופה צבאי שנגנב מהבסיס.[18] חיילות אחרות הצליחו להסתתר כשננעלו בחדרי המגורים, ובהן יעל רוטנברג, התצפיתנית היחידה מאותה המיגונית שלא נרצחה ולא נחטפה.[19]

אחרי 6 שעות של לחימה של לוחמי גולני, הגיעה תגבורת של הפלוגה המסייעת של גדוד 890, כוח של קצינים מבא"ח צנחנים וכוח ימ"מ. התקפת הנגד על המוצב תוכננה בשטח המיוער שבין מוצב נחל עוז לבין קיבוץ נחל עוז. כוח מרכזי - צוות אוה"ד מהפלוגה המסייעת וקצינים נוספים מבא"ח צנחנים (בפיקוד רס"ן רועי זבאטני), יחד עם כוח ימ"מ שתקף את לב המוצב. כוח משני - צוות צלפים מהפלוגה המסייעת של גדוד 890, מג"ד 890 (סא"ל יוני הכהן) ומפקד הפלוגה המסייעת (סגן רועי בן דוד) תקף מתקן צבאי בחלקו המזרחי של המוצב ואיפשר את הכניסה של הכח העיקרי ללחימה. במהלך ההתקפה על המתקן, נתקל הכח המאגף במחבלים שזרקו רימונים וביצעו ירי לעבר הכח. במהלך ההיתקלות נפגע קשר מפקד הפלוגה ופונה לאחור. הכח חיסל את המחבלים וחילץ את חמשת אנשי השב"כ אשר שהו במתקן.

טיהור המוצב ופינוי הפצועים וההרוגים הסתיים עד השעה 17:30 בערב. במהלך הלילה נמשכו הקרבות. צוות הצלפים מהפלוגה המסייעת של גדוד 890 חיסל במהלך הלילה כ-10 מחבלים נוספים אשר ניסו לפשוט על המוצב, בשיתוף פעולה עם יחידת זיק של חיל האוויר.

שבע תצפיתניות נחטפו לעזה.[16][17] באותו הבוקר התצפיתנית נעמה לוי נראתה בסרטון חמאס בג'יפ בתוך עזה,[18] ושאר החטופות זוהו בסרטונים נוספים שהופצו על ידי חמאס כשהן חטופות בתוך ג'יפ גנוב של צה"ל.

בליל 29–30 באוקטובר, בפעילות קרקעית ברצועה, חילצו כוחות צה"ל ושב"כ את החיילת טוראי אורי מגידיש, ששירתה כתצפיתנית ונחטפה במהלך הקרב.[20][21]

ב-13 בנובמבר, פרסם חמאס סרטון מתחילת המלחמה שבו נראית החיילת נועה מרציאנו, ששירתה כתצפיתנית ונחטפה במהלך הקרב, כשהיא מדברת בשבי. לאחר מכן היא נפצעה בשוגג בעקבות תקיפה של צה"ל מהאוויר כנראה על המבנה בו שהתה מבלי שידעו שהיא חטופה שם. מרציאנו בעקבות כך הובאה לבית החולים שיפא ונרצחה בעודה בשבי בידי רופא הפעיל בחמאס.[22] ב-16 בנובמבר חילצו כוחות צה"ל את גופתה של מרציאנו במהלך סריקות סמוך לבית החולים שיפא.[23][24]

משפחות התצפיתניות החטופות פרסמו ב-22 במאי ב-18:00 סרטון באורך של כ-3 דקות שצולם ממצלמת גו-פרו של מחבלי חמאס, המתעד את תחילת חטיפתן.[25] במהלך יולי 2024, המשפחות פרסמו תיעוד נוסף שהגיע אליהן, שתיעד את השבוע הראשון לחטיפתן של 5 התצפיתניות שנותרו עד כה חטופות .

אירועים נוספים לאחר הקרב

עריכה

ב-5 בנובמבר 2023, שלושים יום אחרי נפילת המוצב, חזר לפעילות חמ"ל התצפיתניות של נחל עוז בתוך מחנה רעים.[26]

ב-14 בנובמבר 2023, במהלך הלחימה הקרקעית ברצועת עזה, פשטו לוחמי גדוד 13 על מתחם המשטרה הצבאית של חמאס בשכונת א-רימאל במרכז העיר עזה. במהלך הסריקות במבנה מצאו הלוחמים ציוד לחימה ששייך לגדוד, שנלקח בקרב על מוצב נחל עוז וכלל אמצעי לחימה, מסמכים וציוד של לוחמי הגדוד שנהרגו במתקפת הפתע.[27] בדצמבר, לוחמי שריון איתרו בשג'אעיה "האמר" שחמאס גנב, במצב יחסית תקין, והוא הושב למוצב "נחל עוז" שממנו נגנב.[28]

ב-19 בדצמבר 2023, צה"ל ערך סיור להורי הנופלים במוצב, ובפעם הראשונה נחשף החמ"ל השרוף לציבור (בין אם בתצלומים או בפתיחת גישה פיזית על ידי צה"ל לציבור הרחב שיראה את נזקי האסון).[29]

  1. ^ WBC, Berlin/Heidelberg: Springer-Verlag, עמ' 890–890, ISBN 3-540-20625-6
  2. ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  3. ^ ※ עמית סגל, ‏הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר ‏מאקו‏, 26 בפברואר 2024
  4. ^ ※ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  5. ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
  6. ^ 1 2 ירון אברהם, ‏170 מחבלים ב-3 גלים: תחקיר צה"ל על הפלישה למוצב נחל עוז בשבת השחורה, באתר ‏מאקו‏, 19 בדצמבר 2023
  7. ^ 1 2   כומתה חומה: קרב הגבורה של גדוד 13 של גולני ב-7 באוקטובר, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב, 15 בדצמבר 2023
  8. ^ אלון בן דוד, המג"ד שאיבד 41 לוחמים ביום אחד: "חשבתי רק על היישובים", באתר חדשות 13, 17 באוקטובר 2023
  9. ^ חנן גרינווד, הילה טימור אשור, יפעת ארליך, דויד פרץ, מרב סבר, אייל לוי, גיבורי ישראל: בתוך התופת התגלתה רוחם של האזרחים והלוחמים, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
  10. ^ טנק אחד, צוות אחד ו-50 מחבלים מחוסלים: הצוות שהיה בקו הראשון משחזר את הקרבות ביום הראשון ללחימה, נבדק ב-2024-03-14 בדקה 04:35. באתר youtube. ב־19 באוקטובר 2023.
  11. ^ שיראל נפלה ב-7 באוקטובר, משפחתה עודכנה אחרי כ-3 שבועות, באתר ynet, 28 באוקטובר 2023
  12. ^ "ידענו שיבואו לדפוק אצלנו": אחרי חודש - זוהתה גופתה של התצפיתנית ים גלס, באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2023
  13. ^ אור הלר, אריאלה שטרנבך, זוהתה גופתה של התצפיתנית רוני אשל, שני לוחמים נפלו ברצועה, באתר חדשות 13, 9 בנובמבר 2023
  14. ^ כאן 11, חמשת הבלונאים שנפלו בשבת השחורה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 בנובמבר 2023
    ישראל מושקוביץ, הורי הבלונאים שנפלו בנחל עוז: "ילדינו הופקרו", באתר ynet, 27 בדצמבר 2023
  15. ^ ניר כהן, שרון כידון, סרן עדן נימרי הצילה את צוותה ונהרגה: "אהבת חיי, עכשיו צריך להגן על המדינה", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
  16. ^ 1 2 עידן אבני, 20 תצפיתניות נעלמו מבסיס נחל עוז, ההורים לא מקבלים תשובות, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
  17. ^ 1 2 אלי אשכנזי‏, הותר לפרסום: התצפיתנית רוני אשל, שהוכרזה כנעדרת, נרצחה בשבת השחורה; לוחם שלדג נפל היום בעזה, באתר וואלה, 9 בנובמבר 2023
  18. ^ 1 2 משפחת התצפיתנית שנחטפה: "תהיי חזקה, אל תוותרי לרגע. מסרבים להיפרד", באתר ‏מאקו‏, 9 באוקטובר 2023
  19. ^ "אני התצפיתנית היחידה ששרדה את התופת במיגונית", באתר ‏מאקו‏, 21 באוקטובר 2023
  20. ^ עוזי ברוך, הותר לפרסום: חיילת שנחטפה לעזה שוחררה במהלך פעולה קרקעית, באתר ערוץ 7, 30 באוקטובר 2023
  21. ^ חיילת שנחטפה לעזה שוחררה על ידי צה"ל והשב"כ במהלך הלילה, באתר ישראל היום, 30 באוקטובר 2023
  22. ^ טל לב רם, ארנולד נטייב, ‏אכזריות בלי סוף: רב"ט נועה מרציאנו, שהופיעה בסרטון שפרסם חמאס, נרצחה בשבי, באתר מעריב אונליין, 14 בנובמבר 2023,
    אמיר בוחבוט‏, התיעוד האחרון של נועה בשבי: הפרסום של חמאס שקדם לבשורה המרה, באתר וואלה, 13 בנובמבר 2023
  23. ^ לילך שובל, גופתה של התצפיתנית נועה מרציאנו חולצה בעזה - והובאה לקבורה בישראל, באתר ישראל היום, 17 בנובמבר 2023
  24. ^ סרטון בטיקטוק, n12news
  25. ^ x.com, X (formerly Twitter)
  26. ^ אריה יואלי, ‏30 יום אחרי הטבח: נחנך מחדש חמ"ל התצפיתניות של נחל עוז, באתר "סרוגים", 6 בנובמבר 2023
  27. ^ לוחמי גולני שנלחמים בעזה מצאו ציוד לחימה של הגדוד שלהם שנגנב במהלך הטבח ב-7 באוקטובר, באתר ‏מאקו‏, 14 בנובמבר 2023
  28. ^ יואב זיתון, האמר שחמאס גנב ב-7 באוקטובר אותר בשג'אעיה - והוחזר לבסיס בנחל עוז, באתר ynet, 9 בדצמבר 2023
  29. ^ תיעוד ראשון מהחמ"ל השרוף: הורי התצפיתניות שנפלו ביקרו בנחל עוז, באתר ‏מאקו‏, 19 בדצמבר 2023