שבי ביפן במאה ה-20
תורמים למיזמי ויקימדיה
סקירת יחס יפן לשבויים במאה העשרים
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |
שבי ביפן במאה ה-20 היה מנת חלקם של שבויים אנשי צבא רבים במלחמות המאה ה-20. רבים במדינה היפנית ראו בנפילה בשבי אות קלון והתייחסה בצורה שלילית לחיילי היריב שנפלו בשבי. ובהתאמה, הדימוי המקובל במערב להתייחסותם של היפנים לשבויים, הוא אכזריות והשפלה.
החוקר הישראלי רותם קובנר מצא שהיחס לשבויים לאורך כל מלחמותיה של יפן בעת המודרנית היה תלוי בעיקר בשלושה גורמים. הראשון היה זהות האויב, כלומר האם הוא היה מערבי או אסיאתי, הגורם השני היה זהות קבוצת ההתייחסות של יפן באותו סכסוך. קובנר מצא, שכאשר השבויים היו מערביים וקבוצת ההתייחסות הייתה מערבית, כמו במקרה של מלחמת יפן-רוסיה, היחס לשבויים היה חיובי ושעור תמותתם נמוך. ומנגד, כאשר השבויים היו סינים וקבוצת ההתייחסות פסקה להיות המערב, הרי היחס היה שלילי ביותר ומעשי הטבח תכופים, כפי שאירע במהלך מלחמת סין–יפן השנייה ובעיקר בטבח ננקינג הידוע לשמצה בשלהי 1937. הגורם השלישי הוא דפוסים ומסורות מקומיים כלפי שבויים. קובנר טוען שביפן המודרנית דפוסים אלה השתנו תכופות בהתאם לצרכים הלאומיים. לצורך מלחמה מקומית וסיוע מערבי, המדינה היפנית ידעה לכפות על חייליה התנהגות אבירית, ולצורך מלחמה טוטלית, היא גייסה את מושג הבושידו וכפתה לעיתים על חייליה לחימה עד מוות.[1]
במלחמת יפן-רוסיה נשבו חיילים רבים מהצבא הרוסי, בהם יוסף טרומפלדור. על פי רותם קובנר, היחס היפני לשבויים רוסים היה חיובי. שיעור התמותה שלהם היה נמוך מאוד, מחנות השבויים היו פתוחים ולא מעט שבויים אף בחרו להישאר ביפן עם סיום המלחמה. יחס זה נבע מרצונה של יפן להתפס כאומה נאורה בעיני מדינות המערב שהציפו את הזירה בעתונאים ומשקיפים צבאיים.[2] שלטונות הצבא היפני הקימו מחנה לשבויים, שבו התקיימו חיי יומיום מאורגנים ואף פעילות תרבותית.[3][4]
במלחמת העולם השנייה
במלחמת העולם השנייה, נשבו על ידי היפנים רבבות חיילים מצבאות בעלות הברית. שלטונות יפן הקימו מחנות רבים להחזקתם, בארצות הכיבוש שלהם בדרום-מזרח אסיה וביפן עצמה. ברבים מאלו הוחזקו השבויים בתנאים של רעב, זיהום ומניעת טיפול רפואי.
הפשיטה על מחנה השבויים בקבנטואן הייתה פעולה אשר בוצעה על ידי גדוד הסיירים השישי (ריינג'רס) ב-30 בינואר 1945 כדי לשחרר למעלה מ-500 שבויים מחיילי בעלות הברית, שהוחזקו בשבי היפני לאחר נפילת הפיליפינים ב-1942.
- אחד השבויים במחנה השבויים צ'אנגי בסינגפור היה הסופר ג'יימס קלאוול (שהיה אז לוחם בצבא האמריקני), אשר חוויותיו במחנה היוו את הבסיס לספרו מלך עכברוש.
- סרט הקולנוע הגשר על הנהר קוואי עוסק בחוויית השבי הצבאי ביפן במלחמת העולם השנייה. בנושא זה עוסקים גם הסרטים חג שמח, מיסטר לורנס, אימפריית השמש, שחרור בעורף האויב, ולא נשבר.
- מירון מדזיני, עלילותיו של שבוי יהודי רוסי: טרומפלדור ביפן, בתוך: המערכה הנשכחת; מלחמת רוסיה-יפן ומורשתה, תל אביב: הוצאת מערכות, 2005, עמ' 415–423.
- Bob Wodnik, Captured Honor: Pow Survival in the Philippines and Japan.
- ^ Rotem Kowner. “Imperial Japan and its POWs: The dilemma of humaneness and National Identity.” In G. Podoler (ed.), War and Militarism in Modern Japan: Issues of History and Identity. Folkestone, Kent: Global Oriental, 2009.
- ^ Rotem Kowner, “Becoming an honorary civilized nation: Remaking Japan’s military image during the Russo-Japanese War, 1904-05.” The Historian, 64, 19-38, 2001 ; Kowner, R. “Japan’s ‘fifteen minutes of glory’: Managing world opinion during the war with Russia, 1904-5” In Y. Mikhailova and W. M. Steele (eds.), Japan and Russia: Three Centuries of Mutual Images (pp. 47-70). Folkestone, Kent: Global Oriental, 2008.
- ^ ראו: על טרומפלדור בשבי.
- ^ פעילות טרומפלדור בשבי יפן.