ביאור:דברי הימים ב לג – ויקיטקסט

מנשה חוטא מאוד בע"ז

א בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ, וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם. ב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּתוֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ג וַיָּשָׁב וַיִּבֶן אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר נִתַּץ יְחִזְקִיָּהוּ אָבִיו, וַיָּקֶם מִזְבְּחוֹת לַבְּעָלִים, וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרוֹת, וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וַיַּעֲבֹד אֹתָם. ד וּבָנָה מִזְבְּחוֹת בְּבֵית יְהוָה, אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה: 'בִּירוּשָׁלַ͏ִם יִהְיֶה שְּׁמִי לְעוֹלָם'. ה וַיִּבֶן מִזְבְּחוֹת לְכָל צְבָא הַשָּׁמָיִם, בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בעזרת כהנים ועזרת ישראל בֵּית יְהוָה. ו וְהוּא הֶעֱבִיר אֶת בָּנָיו בָּאֵשׁ בְּגֵי בֶן הִנֹּם, וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְכִשֵּׁף וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעוֹנִי. הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ. ז וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הַסֶּמֶל הדמות אֲשֶׁר עָשָׂה, בְּבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֶל דָּוִיד וְאֶל שְׁלֹמֹה בְנוֹ: 'בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלַ͏ִם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת שְׁמִי לְעֵילוֹם לעולם. ח וְלֹא אוֹסִיף לְהָסִיר אֶת רֶגֶל יִשְׂרָאֵל כנוי לעם ישראל (אולי גם רמז להליכה לגלות) מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֶעֱמַדְתִּי העמדתי לרשותם (אולי גם רמז לעמידה במקום קבע, בניגוד לנדודי הגלות) לַאֲבֹתֵיכֶם - רַק אִם יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִים, לְכָל הַתּוֹרָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים בְּיַד מֹשֶׁה'. ט וַיֶּתַע ויתעה מְנַשֶּׁה אֶת יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם, לַעֲשׂוֹת רָע מִן אפילו יותר רע מ- הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}

כעונש, אשור שובים אותו. הוא מתחרט על מעשיו הרעים, מתפלל, וה' מחזירו לירושלים

י וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מְנַשֶּׁה וְאֶל עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ. יא וַיָּבֵא יְהוָה עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים טבעת ששמים בלחיים של חיה להוליכה בעל כרחה, וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם שלשלאות של נחושת, וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה. יב וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה התפלל אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו, וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו. יג וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו, וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ, וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם לְמַלְכוּתוֹ. וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים.

משנה מחזק את חומת ירושלים ומסיר את הע"ז שהוא הביא בעבר. מת ונקבר בביתו

יד וְאַחֲרֵי כֵן בָּנָה חוֹמָה חִיצוֹנָה לְעִיר דָּוִיד מַעְרָבָה לְגִיחוֹן בַּנַּחַל, וְלָבוֹא בְשַׁעַר הַדָּגִים והחומה המשיכה לשער הדגים (המוזכר גם בנחמיה ג ג) , וְסָבַב לָעֹפֶל והמשיכה לעופל, וַיַּגְבִּיהֶהָ מְאֹד. וַיָּשֶׂם שָׂרֵי חַיִל בְּכָל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת בִּיהוּדָה. טו וַיָּסַר אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר וְאֶת הַסֶּמֶל לעיל, פסוק ז מִבֵּית יְהוָה, וְכָל הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בְּהַר בֵּית יְהוָה וּבִירוּשָׁלָ͏ִם, וַיַּשְׁלֵךְ חוּצָה לָעִיר. טז (ויכן) וַיִּבֶן אֶת מִזְבַּח יְהוָה וַיִּזְבַּח עָלָיו זִבְחֵי שְׁלָמִים וְתוֹדָה, וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה לַעֲבוֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. יז אֲבָל עוֹד הָעָם זֹבְחִים בַּבָּמוֹת - רַק לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם. יח וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַשֶּׁה וּתְפִלָּתוֹ אֶל אֱלֹהָיו וְדִבְרֵי הַחֹזִים הַמְדַבְּרִים אֵלָיו בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנָּם עַל דִּבְרֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. יט וּתְפִלָּתוֹ, וְהֵעָתֶר לוֹ וההיעתרות של ה' לתפילתו, וְכָל חַטָּאתוֹ וּמַעְלוֹ, וְהַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בָהֶם בָּמוֹת וְהֶעֱמִיד הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים לִפְנֵי הִכָּנְעוֹ שנכנע לה' (לעיל, פסוק יב), הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי חוֹזָי ספר דברי נביאי ה'. כ וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בֵּיתוֹ, וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ תַּחְתָּיו. {פ}

אמון מלך יהודה למשך שנתיים. חוטא כאביו, ונרצח על ידי עבדיו

כא בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אָמוֹן בְּמָלְכוֹ, וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם. כב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו, וּלְכָל הַפְּסִילִים אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו זִבַּח אָמוֹן וַיַּעַבְדֵם. כג וְלֹא נִכְנַע מִלִּפְנֵי יְהוָה כְּהִכָּנַע מְנַשֶּׁה אָבִיו, כִּי הוּא אָמוֹן הִרְבָּה אַשְׁמָה חטא הרבה, מבלי לחזור בתשובה כאביו. כד וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו וַיְמִיתֻהוּ בְּבֵיתוֹ. כה וַיַּכּוּ עַם הָאָרֶץ אנשים מהעם אֵת כָּל הַקֹּשְׁרִים עַל הַמֶּלֶךְ אָמוֹן, וַיַּמְלִיכוּ עַם הָאָרֶץ אֶת יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו. {פ}