ביאור:ישעיהו י – ויקיטקסט

הרשעים ועושקי העניים יהפכו לאסירים וימותו

א הוֹי הַחֹקְקִים הכותבים חִקְקֵי אָוֶן רשע, וּמְכַתְּבִים עָמָל רמאות כִּתֵּבוּ. ב לְהַטּוֹת מִדִּין דַּלִּים וְלִגְזֹל מִשְׁפַּט את זכויות עֲנִיֵּי עַמִּי, לִהְיוֹת אַלְמָנוֹת שְׁלָלָם לקחת את האלמנות כשלל, לשפחות וְאֶת יְתוֹמִים יָבֹזּוּ. ג וּמַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה ביום בו ה' יזכור את חטאיכם וּלְשׁוֹאָה מִמֶּרְחָק תָּבוֹא? עַל מִי תָּנוּסוּ לְעֶזְרָה וְאָנָה תַעַזְבוּ כְּבוֹדְכֶם את רכושכם? ד בִּלְתִּי כָרַע ולא ישאר בכם אף אחד אלא מי שכורע ברך תַּחַת אַסִּיר במקום אסיר, בתור אסיר (כמו "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו", במקומו - שמות טז כט) , וְתַחַת ובאותו מקום הֲרוּגִים יִפֹּלוּ. בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה. {ס}

אשור חושבים שכיבושיהם הצליחו בזכות כוחם, אך הם שליחים של ה'

ה הוֹי אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי המשמש כמקל להכות כפי כעסי, וּמַטֶּה הוּא בְיָדָם שנמצא ביד אשור - זַעְמִי. ו בְּגוֹי חָנֵף בעמים רשעים אֲשַׁלְּחֶנּוּ, וְעַל עַם עֶבְרָתִי כעסי, העם שכעסתי עליהם אֲצַוֶּנּוּ, לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז לבזוז ביזה (ולשימו) וּלְשׂוּמוֹ מִרְמָס כְּחֹמֶר חוּצוֹת כמו טיט המושלך ברחוב. ז וְהוּא אשור - לֹא כֵן יְדַמֶּה הוא לא מדמה את עצמו לשליח של ה', וּלְבָבוֹ לֹא כֵן יַחְשֹׁב; כִּי לְהַשְׁמִיד בִּלְבָבוֹ כאשר לבבו חושק וּלְהַכְרִית גּוֹיִם לֹא מְעָט רבים. ח כִּי יֹאמַר: "הֲלֹא שָׂרַי יַחְדָּו מְלָכִים יהיו כולם שליטים, כל אחד על ארץ אחרת שנכבוש. ט הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כפי שכבשתי את כרכמיש כַּלְנוֹ כך גם אנצח את כַּלְנֵה (ר' גם תל טאיינאט) , אִם לֹא כְאַרְפַּד כפי שכבשתי את ארפד חֲמָת כך אנצח את חמת, אִם לֹא כְדַמֶּשֶׂק שֹׁמְרוֹן? י כַּאֲשֶׁר מָצְאָה יכלה לנצח יָדִי לְמַמְלְכֹת הָאֱלִיל, וּפְסִילֵיהֶם והרי להם יש פסלים רבים יותר מִירוּשָׁלַ͏ִם וּמִשֹּׁמְרוֹן. יא הֲלֹא כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשֹׁמְרוֹן וְלֶאֱלִילֶיהָ, כֵּן אֶעֱשֶׂה לִירוּשָׁלַ͏ִם וְלַעֲצַבֶּיהָ לפסלים שלה". {ס}

לאחר שאשור יכו בירושלים הם יענשו על גאוותם

יב וְהָיָה כִּי לאחר ש- יְבַצַּע אֲדֹנָי אֶת כָּל מַעֲשֵׂהוּ הפורענות שתיכנן בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלָ͏ִם, אֶפְקֹד עַל פְּרִי גֹדֶל לְבַב אעניש את מלך אשור על מעשיו שנבעו מלבבו שהתרחב בגאווה מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְעַל תִּפְאֶרֶת רוּם עֵינָיו. יג כִּי אָמַר: "בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי, וּבְחָכְמָתִי כִּי נְבֻנוֹתִי, וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים (ועתידתיהם) וַעֲתוּדוֹתֵיהֶם אוצרותיהם שׁוֹשֵׂתִי בזזתי, וְאוֹרִיד כַּאבִּיר כגיבור מלחמה יוֹשְׁבִים את היושבים במבצרים. יד וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי לְחֵיל הָעַמִּים בזזתי את רכוש העמים כמי שלוקח ביצים מקן, וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת - כָּל את כל אנשי הָאָרֶץ אֲנִי אָסָפְתִּי, וְלֹא הָיָה נֹדֵד מי שינפנף כָּנָף וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף". טו הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן עַל הַחֹצֵב בּוֹ? אִם יִתְגַּדֵּל הַמַּשּׂוֹר עַל מְנִיפוֹ? כְּהָנִיף שֵׁבֶט וְאֶת מְרִימָיו מלך אשור מדבר כאילו יש בכח המקל להניף את האדם המרים אותו כְּהָרִים מַטֶּה לֹא עֵץ כאילו היה בכח המטה להרים את 'לא עץ', כלומר האדם. טז לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן, וְתַחַת כְּבֹדוֹ במקום שלו יֵקַד יְקֹד תשרף שריפה כִּיקוֹד אֵשׁ. יז וְהָיָה אוֹר יִשְׂרָאֵל כינוי לה' לְאֵשׁ, וּקְדוֹשׁוֹ לְלֶהָבָה, וּבָעֲרָה וְאָכְלָה שִׁיתוֹ וּשְׁמִירוֹ את קוציו, את חיילי אשור בְּיוֹם אֶחָד. יח וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ וחורשת העצים שלו, מִנֶּפֶשׁ וְעַד בָּשָׂר יְכַלֶּה, וְהָיָה כִּמְסֹס נֹסֵס כדבר רקוב המרקיב. יט וּשְׁאָר עֵץ יַעְרוֹ - מִסְפָּר מעטים יִהְיוּ, וְנַעַר אפילו ילד שלא יודע לספור יִכְתְּבֵם. {פ}

לבסוף ילמדו ישראל לסמוך רק על ה', אך רק לאחר שרוב העם ימות

כ וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, לֹא יוֹסִיף עוֹד שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית יַעֲקֹב לְהִשָּׁעֵן עַל מַכֵּהוּ על מלך של עם אחר, שבסוף מכהו (כמו אחז שסמך על מלך אשור שיעזור לו נגד ארם ושומרון, ולבסוף תקף אותו), וְנִשְׁעַן עַל יְהוָה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת. כא שְׁאָר יָשׁוּב השאר שישובו אל ה', שְׁאָר יַעֲקֹב, אֶל ישובו אל אֵל גִּבּוֹר. כב כִּי אִם יִהְיֶה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל ה' פונה לנביא (העם שלך, העם שאתה מדריך בנבואותיך) כְּחוֹל הַיָּם רבים כמו חול הים, שְׁאָר רק שארית, מעט יָשׁוּב בּוֹ יחזור בתשובה. כִּלָּיוֹן חָרוּץ נגזר שׁוֹטֵף כמו נהר שסוחף הכל צְדָקָה וזאת בדין צדק. כג כִּי כָלָה כליון וְנֶחֱרָצָה, אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת עֹשֶׂה בְּקֶרֶב כָּל הָאָרֶץ. {ס}

אל תחששו מאשור המכים בכם, כי בקרוב ה' יעניש אותם ואתם תשוחררו

כד לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת: אַל תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיּוֹן מֵאַשּׁוּר אל תחששו ממלך אשור ש- בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם כפי שהיה בשיעבוד מצרים. כה כִּי עוֹד מְעַט מִזְעָר קצת זמן, וְכָלָה זַעַם אכלה את זעמי וְאַפִּי עַל תַּבְלִיתָם תועבתם של אשור, (תבל הוא עשיית דברים מבולבלים, כמו "תֶּבֶל הוּא" - ויקרא יח כג) . כו וְעוֹרֵר עָלָיו יְהוָה צְבָאוֹת שׁוֹט כְּמַכַּת כמו שהוכו מִדְיָן בְּצוּר עוֹרֵב במקום הנקרא 'צור עורב' - שופטים ז כה, וּמַטֵּהוּ עַל ירים על הַיָּם וּנְשָׂאוֹ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם ירים את אשור כדי להשליך ארצה, כפי שעשה למצרים בים סוף. כז וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יָסוּר סֻבֳּלוֹ משאו מֵעַל שִׁכְמֶךָ, וְעֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ, וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן העול ישבר מרוב שצוארך שמן.

יהודה צופים בצבא אשור כובש עיר אחר עיר בדרכו לירושלים

כח בָּא צבא אשור עַל עַיַּת על העיר עית\עיה\העי (הסמוכה לבית אל - נחמיה יא לא) , עָבַר בְּמִגְרוֹן, לְמִכְמָשׂ בעיר מכמש יַפְקִיד כֵּלָיו הניח זמנית את כלי הנשק שלו. כט עָבְרוּ מַעְבָּרָה בדרך של מכמש, גֶּבַע ליד גבע מָלוֹן לָנוּ ישנו במקום חנייתם, חָרְדָה הָרָמָה העיר רמה הסמוכה, גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה. ל צַהֲלִי קיראי בקול, להזהיר מהאויב קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים קהילת העיר "גלים", הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה העיר ליש, עֲנִיָּה קול זעקה עולה מ- עֲנָתוֹת. לא נָדְדָה מַדְמֵנָה תושבי העיר מדמנה נדדו, יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים הֵעִיזוּ התקבצו מאחורי מחסה (מעוז, כמו למשל בתהלים לא ג) . לב עוֹד הַיּוֹם כבר היום עתיד צבא אשור בְּנֹב בעיר נוב לַעֲמֹד, יְנֹפֵף יניף, יצביע לצבאו להורות להם מה לכבוש יָדוֹ הַר (בית) בַּת צִיּוֹן גִּבְעַת יְרוּשָׁלָ͏ִם. {ס}

ה' יכרות את אשור כמו עצי יער בגרזן

לג הִנֵּה הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה כורת את הצמרת (מלכות אשור) בגרזן, וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים יהיו כרותים וְהַגְּבֹהִים העצים שהיו גבוהים יִשְׁפָּלוּ. לד וְנִקַּף סִבְכֵי ה' יכרות את הענפים המסתבכים אחד בשני הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל בגרזן מברזל, וְהַלְּבָנוֹן ויער הלבנון בְּאַדִּיר על ידי גרזן חזק יִפּוֹל. {ס}