קטגוריה:ישעיהו ב ט – ויקיטקסט
נוסח המקרא
וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם
וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ וְאַל תִּשָּׂא לָהֶם.
וַיִּשַּׁ֥ח אָדָ֖ם וַיִּשְׁפַּל־אִ֑ישׁ וְאַל־תִּשָּׂ֖א לָהֶֽם׃
וַ/יִּשַּׁ֥ח אָדָ֖ם וַ/יִּשְׁפַּל־אִ֑ישׁ וְ/אַל־תִּשָּׂ֖א לָ/הֶֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"וישח אדם" - הקטנים
"וישפל איש" - הגדולים והגבורים אנשי החיל
"ואל תשא להם" - הנביא אומר להקב"ה וידעתי כי לא תסלח להם מלהפרע מהם
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"וישח" - ענין השפלה וכפיפה כמו שחו רעים לפני טובים (משלי יד)
"תשא" - ענין מחילת העון
מצודת דוד
"וישח" - בעבור זה יהיה כ"א כפוף ושפל
"וישפל" - כפל הדבר במ"ש
"ואל תשא" - הן ידעתי שלא תשא להם העון
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"וישח אדם", ויכנע בלבבו ורוחו ומצפונו, וגם אם "וישפל איש" בפועל בצום ובמעשים, מ"מ אני אומר.
"ואל תשא להם", בל תמחול עונותיהם, כי הראוי כי:
ביאור המילות
"וישח אדם וישפל איש". השחות הוא בגוף העצם, וההשפלה הוא במקומו, והנאות לנו בנמשל, שוישח הוא הכנעה בלב, וישפל הכנעה בפועל שיעזוב מעלתו וגאונו, וע"כ אמר אדם איש, כי מבואר אצלנו תמיד שאדם שם פרטי אל מין האדם לבדו, ואליו מיוחס השחות והכניעה הנפשיית הלביית. ואיש הוא שם כללי לכל יש ונמצא, ואליו מיוחסת ההכנעה בפועל שיכניע ישותו ומציאותו (ועיין לקמן פסוק יא):
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו ב ט"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.