מ"ג מלכים ב יא יב – ויקיטקסט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויוצא את בן המלך ויתן עליו את הנזר ואת העדות וימלכו אתו וימשחהו ויכו כף ויאמרו יחי המלך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיּוֹצִא אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וְאֶת הָעֵדוּת וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ וַיַּכּוּ כָף וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיּוֹצִ֣א אֶת־בֶּן־הַמֶּ֗לֶךְ וַיִּתֵּ֤ן עָלָיו֙ אֶת־הַנֵּ֙זֶר֙ וְאֶת־הָ֣עֵד֔וּת וַיַּמְלִ֥כוּ אֹת֖וֹ וַיִּמְשָׁחֻ֑הוּ וַיַּ֨כּוּ־כָ֔ף וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
רש"י
"את הנזר ואת העדות" - ספר התורה כמו שכתוב (דברים יז יט) והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו ורבותינו אמרו (עבודה זרה מד א) הנזר הוא העדות שכל הראוי למלכות הולמתו ושאינו ראוי למלכות אינה הולמתו
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הנזר" - הכתר
"העדות" - מלשון עדי וקשוט או על הספר תורה יאמר
מצודת דוד
"ויכו כף" - היא דרך שמחה
"העדות" - היא התורה הנקראת עדות ותלו אותה בזרועו וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדדרין כב א) בספר תורה היתירה של מלך או הוא מלשון עדי וקשוט ורצה לומר קשט אותו בגדי מלוכה מאבני יקר
"ויוצא" - ממקום מחבואו
"הנזר" - כתר מלכות
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"את הנזר ואת העדות". פרש"י שהוא ספר תורה, ובאמת כפי הדין היה צריך שיכתוב לעצמו ס"ת אחר שמלך, רק לפי שעה נתנו עליו, ובפרט שיש לחקור אם יוצא אח"כ בס"ת שצוה לכתוב כשהיה קטן: "וימשחהו". בד"ה (שם, יא) כתוב וימשחהו יהוידע ובניו, כי משיחת המלך צריך שיהיה ע"פ נביא, וזכריה בן יהוידע היה נביא, וכבר פי' חז"ל בהוריות (יא ב) וכריתות (ה א) שהגם שמלך בן מלך א"צ משיחה, כאן משחוהו מפני מחלוקת עתליה: