קטגוריה:ירמיהו ג יב
נוסח המקרא
הלך וקראת את הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם יהוה לוא אפיל פני בכם כי חסיד אני נאם יהוה לא אטור לעולם
הָלֹךְ וְקָרָאתָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה וְאָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה לוֹא אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם יְהוָה לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם.
הָלֹ֡ךְ וְֽקָרָ֩אתָ֩ אֶת־הַדְּבָרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה צָפ֗וֹנָה וְ֠אָמַרְתָּ֠ שׁ֣וּבָה מְשֻׁבָ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לוֹא־אַפִּ֥יל פָּנַ֖י בָּכֶ֑ם כִּֽי־חָסִ֤יד אֲנִי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לֹ֥א אֶטּ֖וֹר לְעוֹלָֽם׃
הָלֹ֡ךְ וְ/קָֽרָאתָ֩ אֶת־הַ/דְּבָרִ֨ים הָ/אֵ֜לֶּה צָפ֗וֹנָ/ה וְ֠/אָמַרְתָּ שׁ֣וּבָ/ה מְשֻׁבָ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לֽוֹא־אַפִּ֥יל פָּנַ֖/י בָּ/כֶ֑ם כִּֽי־חָסִ֤יד אֲנִי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לֹ֥א אֶטּ֖וֹר לְ/עוֹלָֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
אֱזֵיל וְתִתְנַבֵּי יַת פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין בַּאֲרַע צִפּוּנָא וְתֵימַר תּוּבוּ דְמִתְחַסְנִין לְמֵיסַב לְפוּלְחָנִי דְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲמַר יְיָ כַּד תְּתוּבוּן לָא אֶשְׁלַח רוּגְזִי בְּכוֹן אֲרֵי מַסְגֵי לְמֶעְבַּד טַבְוָן אֲנָא אֲמַר יְיָ וְלָא יִתְנַטְרוּן לִיךְ חוֹבַיִךְ לְעָלַם:
רש"י
"הלוך וקראת וגו'" - הלוך כתרגומו אזיל ל' צווי כאן ציווהו לילך ולחזור עשרת השבטים בימי יאשיהו כמו שאמר למעלה שבימי יאשיהו נאמרה לו נבואה זו וחזרו מקצת מהן בשמונה עשרה ליאשיהו
"צפונה" - אל המקומות שגלו שם לאשור
"פני" - רוגזי כן ת"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הלוך" - הוא ענין לשון זרוז
"אפיל" - ענין חניה והשכנה כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כה)
"פני" - ענין חמה וכעס כמו פני ה' חלקם (איכה ד)ע"ש שהכעס יוכר בפני אדם
"אטור" - ענין שמירה
מצודת דוד
"לא אטור" - לא אשמור האיבה לעולם כי מיד כשתשובו תלך לה האיבה
"לא אפיל" - לא אשכין חמתי בכם
"כי חסיד אני" - ר"ל לא כמלך בשר ודם שאינו מוחל למורדים אף אם יעשו תשובה
"צפונה" - אל מול צפון לאשור מקום שגלה ישראל
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"הלוך וקראת את הדברים האלה" הנאמרים למעלה, "צפונה" במקום שגלו ישראל, "ואמרת" ועפ"י הדברים האלה תאמר אליהם "שובה משובה ישראל" ולא תירא "שאפיל בכם פני" ורוגזי להענישכם, וגם לא תירא שאנטור עליך שנאה בלב "כי" יען "שחסיד אני לא אטור לעולם", אנכי אשכח עונך מכל וכל:
ביאור המילות
"לוא אפיל פני". יש פנים של רצון, שהוא ההשגחה לטובה, והפוכה היא הסתרת פנים, ויש פנים של זעם, שהוא השגחה להעניש, שעז"א ונתתי פני באיש ההוא, ואמר בספרא פונה אני מכל עסקי ועוסק בו, ועז"א לא אפיל פני להשגיח לרעה, ואף לא אטור בלב שהיא הסתרת פנים כי ישוב להשגיח עליהם לטוב:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ירמיהו ג יב"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.