קטגוריה:תהלים מב ד – ויקיטקסט
נוסח המקרא
היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך
הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ.
הָֽיְתָה־לִּ֬י דִמְעָתִ֣י לֶ֭חֶם יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה
בֶּאֱמֹ֥ר אֵלַ֥י כׇּל־הַ֝יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
הָֽיְתָה־לִּ֬/י דִמְעָתִ֣/י לֶ֭חֶם יוֹמָ֣ם וָ/לָ֑יְלָה בֶּ/אֱמֹ֥ר אֵלַ֥/י כָּל־הַ֝/יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽי/ךָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
היתה - יש אומרים: הוא צמא ודמעיו שהם מים, כמו: לחם לו.
וטעם הדמעה, בעבור אורך הגלות ואיננו עולה לרגל לשמוח. ויש אומרים: שהוא בוכה ומזיל דמעות כמו מאכלו.
יומם ולילה - תמיד בסתר ובגלוי.
וטעם איה אלהיך – שהיית עולה שלש פעמים בשנה לראות פניו.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"באמור" - בעבור שאויבי אמרו לי איה אלהיך אם אלהים הוא יקום ויעזרך
"היתה לי וגו'" - דמעות בכיותי המה לי במקום הלחם ר"ל ישביעו אותי כאלו אכלתי לחם כי דמעות הבכי ימנעו האכילה וכן נאמר בחנה ותבכה ולא תאכל (שמואל א א)
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"היתה לי דמעתי הלחם של יומם ולילה", שלחם היום שהוא סעודת הבקר ולחם הלילה שהוא סעודת הערב היא דמעתי, שאני בוכה בבקר ובערב ע"מ "שאומרים אלי כל היום איה אלהיך", והלחם הזה שהיא הדמעה מעורר עוד יותר הצמאון הזה אל המים הקדושים ממעיני הישועה שהיא הנבואה ורוה"ק, ור"ל שמלבד שהנפש תשתוקק לזה מצד טבעה, נתוסף תשוקתה ע"י מה שנעדר האור הזה ממנה וע"י רוב כוספה שישוב אליה, (וצייר דמעתו כלחם, כי לחם הנפש היא התורה והקרבנות והעבודות, ועתה כי נעדר לחמה תשבע מן הדמעות שתבכה ע"ז שבזה תמצא הנפש מרגוע, אבל עי"ז יתוסף עוד החשק והצמאון):
- פרשנות מודרנית:
ביאור ויקי
׃
היתה לי וגו' . דמעות בכיותי המה לי במקום הלחם רל ישבעו אותי כאלו אכלתי לחם כי דמעות הבכי ימנעו האכילה וכן נאמר בחנה ותבכה ולא תאכל ( שא א ) : באמור . בעבור שאויבי אמרו לי איה אלהיך אם אלהים הוא יקום ויעזרך
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "תהלים מב ד"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.