קטגוריה:שמואל א טו ג
(הופנה מהדף שמואל א טו ג)
נוסח המקרא
עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד אשה מעלל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור
עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר.
עַתָּה֩ לֵ֨ךְ וְהִכִּיתָ֜ה אֶת־עֲמָלֵ֗ק וְהַֽחֲרַמְתֶּם֙ אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ל עָלָ֑יו וְהֵמַתָּ֞ה מֵאִ֣ישׁ עַד־אִשָּׁ֗ה מֵֽעֹלֵל֙ וְעַד־יוֹנֵ֔ק מִשּׁ֣וֹר וְעַד־שֶׂ֔ה מִגָּמָ֖ל וְעַד־חֲמֽוֹר׃
עַתָּה֩ לֵ֨ךְ וְ/הִכִּֽיתָ֜ה אֶת־עֲמָלֵ֗ק וְ/הַֽחֲרַמְתֶּם֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֔/וֹ וְ/לֹ֥א תַחְמֹ֖ל עָלָ֑י/ו וְ/הֵמַתָּ֞ה מֵ/אִ֣ישׁ עַד־אִשָּׁ֗ה מֵֽ/עֹלֵל֙ וְ/עַד־יוֹנֵ֔ק מִ/שּׁ֣וֹר וְ/עַד־שֶׂ֔ה מִ/גָּמָ֖ל וְ/עַד־חֲמֽוֹר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
וכען אזיל ותמחי ית דבית עמלק ותגמר ית כל די להון ולא תחוס עליהון ותקטול מגבר עד אתתא מעולים ועוד יניק מתור ועד אימר מגמל ועד חמר:
רש"י
"משור ועד שה" - שהיו בעלי כשפים ומשנין עצמן ודומין לבהמה
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"והחרמתם" - ענין כליון וכריתה
"מעולל" - הוא הרך בשנים כמו (ישעיהו סה כ)עול ימים והוא גדול מן היונק
מצודת דוד
"עתה וגו'" - רצה לומר מאז הכיתם ולא החרמתם עתה לך והחרימם מכל ומכל
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"עתה לך והכיתה". ומפרש איך יכה אותם, א] הממון והקנינים "והחרמתם" כו', בל תהנו מהם. ב] הנפשות, "ולא תחמל עליו", רק "והמתה מאיש" וכו', מוסיף והולך,
שהאשה חלושה מהאיש, ואחריהם גם "העולל" הקטן, ואף "היונק" שדים שחלוש יותר. ואחריהם הבעלי חיים "משור ועד שה", ואף הבהמות טמאות "מגמל ועד חמור", והחמור פחות בשווי מן הגמל. והנה מ"ש ולא תחמול עליו ולא אמר ולא תחוס או ולא תרחם עליו, יבואר בפסוק ט':
- פרשנות מודרנית:
ביאור ויקי
מדוע ציווה שמואל על שאול להרוג את בהמותיהם של עמלק?
שמואל א טו ג: "עתה לך והכיתה את-עמלק והחרמתם את-כל-אשׁר-לו ולא תחמל עליו והמתה מאישׁ עד-אשׁה מעלל ועד-יונק משׁור ועד-שׂה מגמל ועד-חמור":
א. מדוע היה צורך להרוג גם את הבהמות, הרי זה לא נאמר בתורה?
ב. ואם כבר יש צורך להרוג את הבהמות - מדוע לא להקריב אותן כקרבן לה', כמו שרצה שאול לעשות?
הפרשנים מתייחסים בעיקר לשאלה א:
1. " "שהיו [העמלקים] בעלי כשפים ומשנין עצמן ודומין לבהמה" " (רש"י) .
2. " "כי אם יחיו מהם שור או חמור יאמרו זה היה משלל עמלק והרי לא נמחה זכר עמלק והכתוב אומר תמחה את זכר עמלק" " (רד"ק) . אולי היה הבדל בין מראה הבהמות של עמלק לבין מראה הבהמות של ישראל - אולי העמלקים באו מאזור אחר בעולם, כך שכל מי שראה בהמה עמלקית ידע שהיא משלל עמלק.
3. לדעתי אפשר לענות על שתי השאלות בתשובה אחת - המטרה היא להדגיש, שהמלחמה היא למען הצדק, לנקום בעמלק על פשעי המלחמה שלהם, ולא למען השלל. מאותה סיבה ה' גם לא רצה שיקריבו לו את הבהמות, כדי שלא יגידו הגויים (ע"פ תפיסתם האלילית) שה' ציווה להרוג את עמלק כדי לקבל את הקרבנות.
וכך מודגש גם במגילת אסתר - "ובביזה לא שלחו את ידם".
אילו שאול היה הורג את אגג ומשאיר רק את הצאן - היה אפשר ללמד עליו זכות ולומר שהוא רצה להדר במצוה ולהקריב קרבנות, אבל מכיוון שהוא השאיר בחיים גם את אגג - הוכח למפרע שהוא לא בא להדר אלא לשנות את ציווי ה' כרצונו.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-06.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א טו ג"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.