ארבה - ויקימילון


Article Images
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ארבה
הגייה* arbe
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
 
נחיל של ארבה המדבר על גזע עץ
עשר המכות

דָּם | צְפַרְדֵּעַ | כִּנִּים | עָרוֹב | דֶּבֶר
שְׁחִין | בָּרָד | אַרְבֶּה | חֹשֶׁךְ | מַכַּת בְּכוֹרוֹת

  1. לשון המקרא מין חגב במופעו המתלהק. הארבה נודד בנחילים של רבבות פרטים, המשמידים את התבואה, ועושים נזק רב לחקלאות.
    • ”וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל-אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה וְיַעַל עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיֹאכַל אֶת-כָּל-עֵשֶׂב הָאָרֶץ אֵת כָּל-אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד“ (שמות י, פסוק יב)
    • ”אֶת-אֵלֶּה מֵהֶם תֹּאכֵלוּ אֶת-הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ וְאֶת-הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ וְאֶת-הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ וְאֶת-הֶחָגָב לְמִינֵהוּ“ (ויקרא יא, פסוק כב)
    • ”מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ“ (משלי ל, פסוק כז)
  • המילה משותפת עם שפות שמיות נוספות: אכדית: 𒅕𒁍𒌑 (erbû, arbû) - נחיל של ארבה, בלשון יחיד: erbiu - חגב, ארבה. אבלאית: 𒅕𒉈𒈝 (erbênum), אוגריתית: 𐎛𐎗𐎁𐎊 (אִרבי), שבאית: 𐩱𐩧𐩨𐩺 (ארבי) - ארבה. השוו גם ערבית: إِرْبِيَان (אִרְבִּיַאן) - חסילון. געז: ወረባ (וָרָבַּ) - סוג של ג'וק. משערים שהצורה המקורית בפרוטו-שמית היתה ʔarbay*.
  • יש שקישרו גם לפועל arbūtu - להחריב, להשים.
  • נחילי ארבה נקראים גם ילק, חסיל, וגזם. יש פרשנים שסבורים שאלה שמות של מיני ארבה, ויש פרשנים שסבורים שאלה שלבי התפתחות של הארבה, כשהילק זה השלב הראשון, החסיל השני, לאחריו הגזם ושלב הבוגר זה הארבה . ה"חסיל" עצמו זכה בשם זה, כנראה, משום אותן שדות שחוסלו בעטיו. [דרוש מקור]
  • אנגלית: locust‏‏‏‏‏
  • יפנית: 蝗‏‏‏‏ (תעתיק: inago)
  • ערבית: جرادة‏‏‏‏ (תעתיק: גַ'רָאדָה)
  • צרפתית: sauterelle‏, locuste‏‏‏‏
  • רוסית: саранча‏‏‏‏ (תעתיק: sarančá)
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ארבה
הגייה* arba
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־ר־ב
דרך תצורה
נטיות ר׳ אֲרָבּוֹת; ארבת־, ר׳ אַרְבּוֹת־
 
ארבת נהר להובלת מטענים
 
ארבה מלכותית תאילנדית
  1. לשון חז"ל (ימאות) ספינת משא; סירת־משא לפריקה ולטעינה של אניות־ים בשפך נהר או במבוא ים; ספינה קטנה שטוחת־תחתית ונמוכת־שוקע.
    • ”בא רבי חנינה בן אנטיגנס ודרשה בעירו (עריבת) אריבת-הירדן למה היא טמאה. מפני שממלין אותה פירות ומוליכין אותה מן הים ליבשה ומן היבשה לים“ (ירושלמי, מסכת שבת – דף ל, עמוד ב)
    • "נוכח המפרץ התמזגו הים והשמיים בלי סימן של חיבור, ובמרחב המבהיק דומים היו מפרשׂיהן הדהוּנים של האַרבּוֹת הנמשכות בזרם כעומדים בלי זיע [...]." (ג'וזף קונרד, בלב המאפּלייה. מאנגלית: מרדכי אבי שאול, 1961)
  2. סירת משוטים מעוטרת ומקושטת, להסעת ראשי הממלכה ושריה בטקסים ממלכתיים.
    • תהלוכת הארבות המלכותיות של תאילנד היא ארוע מרהיב המושך רבבות תיירים.
  3. בשימוש מודרני: כלי שיט ללא סיפון, בעל תחתית שטוחה ובדרך כלל ללא אמצעי הנעה משלו, המשמש להובלת מטענים בנהרות, תעלות שיט או נמלים.
    • "ארבה" - כלי שיט העשוי לשוט ואשר אין לו אמצעי הנעה. (תקנות הספנות (נמלים) התשס"ב-2002)
  • תיבת ארבה הנ"ל גזורה משורש מקראי ארכאי: א-ר-ב שעינינו תנועת ידים שתי וערב כתנועותיו של העוסק באריגה ומכאן הצירוף המופיע במקרא: 'אׇרְבּ֥וֹת-יָד' משום תנועות הידיים הנמרצות (או הרבּות) של השוחה או הטובע במים. מופיע במקרא כצירוף 'ארבות-ידיים' - ”וּפֵרַ֤שׂ יָדָיו֙ בְּקִרְבּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֛ר יְפָרֵ֥שׂ הַשֹּׂחֶ֖ה לִשְׂח֑וֹת וְהִשְׁפִּיל֙ גַּאֲוָת֔וֹ עִ֖ם אׇרְבּ֥וֹת יָדָֽיו“ (ישעיהו כה, פסוק יד). ולפיכך ספינת הארבה קבלה את שמה משום תנועת המים השוצפת אותה מפיקה ספינת הארבה במשוטה. מופיע בארמית: "ארבא", צורת רבים "ארבי". "ארבא דחיטי דטבעא בחישתא" (פסחים מ ב) (תרגום: ארבה של חיטה שטבעה בתעלה.) "ארבא דמורייסא דאתי לנמילא דעכו" (עבודה זרה לד ב) (תרגום: ארבה של ציר דגים שבאה לנמל עכו.)
  • יש שהשוו לרוסית בהגיית: אַרבַּה (арба) כמילה שהגיעה מסורית ללשון ערבית בהגיית: ערבַּא (عربة בהוראת קרון) דרך טורקית-טטארית ומשם לרוסית בהוראת: עגלה רתומה לסוס או שוורים עם שני גלגלים גדולים
  • ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מונחי ימאות (תשי"ב), 1952; מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
  • Barge in: J.J. Moore, The Midshipman's Or British Mariner's Vocabulary, 1805
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ארובה
הגייה* aruba
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה משקל קְטֻלָּה
נטיות ר׳ אֲרֻבּוֹת
 
עשן עולה מתוך הארובה.
  1. פתח בתקרה או בגג, לרוב משמש להכניס אור או להוציא עשן.
  2. צינור אנכי לפליטת עשן מתנור, קיטור ממכונה וכו'
    • ”אמר לה דלמא כסומא בארובה“ (בבלי, מסכת נידה – דף כ, עמוד ב)
    • "בחוף הנפלא הזה ראיתי אנית קיטור גדולה בעלת שלש ארובות אשר היה ארכה למצער ארבע מאות אמה." ("המגיד", 2 ביולי 1873, עמ' 2)
    • ארובות תחנת הכח גבוהות יותר ממאה מטרים.
  • אוגריתית: אֻרבְּתְ ủrbt, צוהר בגג.