מוט - ויקימילון


Article Images

מוט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מוט
הגייה* mot
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ו־ט
דרך תצורה משקל קוֹל
נטיות ר׳ מוֹטוֹת; מוֹט־, ר׳ מוֹטוֹת־
 
"וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט, בִּשְׁנָיִם"
 
ספינת משא מנהר התמזה בעלת מפרש מוט ראשי
  1. לשון המקרא מקל עבה, כלונס.
  2. עברית חדשה (ימאות) כלונס ארוך המותח את הקודקוד של מפרש אורכי מרובע ללא מנור וללא גף.
    • הקצה התחתון של המוט קשור אל רגל התורן במענב כפול־עין, וקצהו העליון מחובר אל טבעת חבל בפינה האחורית העליונה של המפרש.
    • "באופק הנשקף מן החוף התמזגו הים והשמים בלי סימן של חיבור, ובחלל הזוהר נדמו קלעיהן האדומים של סירות המשא הנטרדות עם הזרם כעומדות ללא נוע בְּצִבְרֵי מפרשים זקורי־קודקודים ומוטותיהם המשוחים בלכּה מתנוצצים בשמש." (ג'וזף קונרד, לב האפלה. פרק 1)
  • מן מ־ו־ט, למוטט, להתמוטט.
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970: "מפרש מוט" (spritsail).
  • אנגלית: rod‏, pole‏‏‏‏
  • גרמנית: Stange‏‏‏‏
  • ספרדית: barra‏‏‏‏
  • צרפתית: barre‏‏‏‏
  • אנגלית: sprit‏‏‏‏
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מוט
הגייה* mot
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ו־ט
דרך תצורה משקל קְטוֹל
נטיות מוֹט־
  1. לשון המקרא התמוטטות.
  • צורת מקור של מָט.