קטגוריה:ירמיהו מו ד – ויקיטקסט
נוסח המקרא
אסרו הסוסים ועלו הפרשים והתיצבו בכובעים מרקו הרמחים לבשו הסרינת
אִסְרוּ הַסּוּסִים וַעֲלוּ הַפָּרָשִׁים וְהִתְיַצְּבוּ בְּכוֹבָעִים מִרְקוּ הָרְמָחִים לִבְשׁוּ הַסִּרְיֹנֹת.
אִסְר֣וּ הַסּוּסִ֗ים וַֽעֲלוּ֙ הַפָּ֣רָשִׁ֔ים וְהִֽתְיַצְּב֖וּ בְּכוֹבָעִ֑ים מִרְקוּ֙ הָרְמָחִ֔ים לִבְשׁ֖וּ הַסִּרְיֹנֹֽת׃
אִסְר֣וּ הַ/סּוּסִ֗ים וַֽ/עֲלוּ֙ הַ/פָּ֣רָשִׁ֔ים וְ/הִֽתְיַצְּב֖וּ בְּ/כ֥וֹבָעִ֑ים מִרְקוּ֙ הָֽ/רְמָחִ֔ים לִבְשׁ֖וּ הַ/סִּרְיֹנֹֽת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"מרקו הרמחים" - כמו ומורק ושוטף (ויקרא ז) (פורבי"ר בלע"ז)
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אסרו" - ענין קשירה
"הפרשים" - הם רוכבי הסוסים הרגילים בזה
"בכובעים" - כעין כובע עשוי מנחושת להגן על הראש וכן וכובע נחושת על ראשו (שמואל א יז)
"מרקו" - ענין לטוש וזכוך כמו ומורק ושוטף במים (ויקרא ו)
"הרמחים" - כעין חנית
"הסריונית" - הוא כעין מלבוש עשוי מברזל להגן ממכת חרב וחנית כמו ושריון קשקשים (שמואל א יז)
מצודת דוד
"מרקו" - צחצחו הרמחים מן החלודה למען היות להם ברק ולבשו הסריונות להגן ממכת חרב וחנית
"אסרו" - קשרו הסוסים ברכב ועלו הפרשים על הסוסים והתיצבו במערכה בכובעים
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"אסרו הסוסים והפרשים יעלו" עליהם לרכוב, "והתיצבו בכובעים" כאילו מתחילים לצאת, הגם שלא יגשו למלחמה עצמה, או עכ"פ "מרקו הרמחים ולבשו הסריונות" כמי שעושה תחילת ההכנה:
ביאור המילות
עלו אתם הפרשים רוכבי הסוסים:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ירמיהו מו ד"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.